#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה. 1) האם לחזקה לתשמיש צריך טענה 2) הקנה לו בעדים בנזקין שאין בהם חזקה האם יכול לחזור בו? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה והא) שלריב""ם א""צ טענה אלא כשבא להחזיק בקרקע חבירו ולומר שלו הוא, אבל לתשמיש מדלא<br>מיחה ג' שנים מחל לו. ולתוס' נראה שצריך טענה. [וכ""כ הרשב""ם לקמן מא,א ד""ה כל ונז,א ד""ה אלו].<br>2) כתבו התוס' (ד""ה אין) שלר""ת יכול לחזור בו דקנין בטעות הוא דסבור היה שיכול לקבל ועכשיו אין יכול לקבל.ואין נראה לתוס' דמדקאמר אין חזקה לנזקין איכא למידק הא ראיה יש <sup>נ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נ.  והרא""ש כתב כן בשם ר""י והוסיף שודאי ראיה מהניא אבל חזקה לא מהניא, ולא אמרינן חזקה במקום שטר עומדת משום דאיבעי ליה למחויי , דסבר לא בעינן למחויי דכולי עלמא ידעי דאין אדם מוחל על היזק כזה .</span>"	בבא בתרא תוס' כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו. תניא בישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס, וביאר רבה בישוב שובכין, מדוע לא חששו ליוני השובכין? (3)	איבעית אימא שהשובכים שייכים לבעל המצודות ואיבעית אימא ששייכים לעובד כוכבים ואיבעית אימא בשובכי הפקר.	בבא בתרא כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פז. מאי קמ""ל רבי חנינא דרוב וקרוב הולכים אחר הרוב הרי ברייתא היא ט' חנויות וכו' ובנמצא הלך אחר הרוב משמע אפילו נמצא קרוב לחנות המוכרת נבילה? (3)"	"ת. כתבו התוס' (ד""ה רוב) שריב""ם תירץ שאת הברייתא אפשר היה להעמיד כשאין דלתות מדינה נעולות י<br>שיש שני רוב, קמ""ל רבי חנינא דאפילו דלתות מדינה נעולות שאין אלא רוב אחד. ור""י תירץ שאת הברייתא<br>אפשר להעמיד בנמצא באמצע ואין אחת קרובה. ועוד נראה לר""י דרבי חנינא בא להשמיענו שאפילו בקורבה מוכחת הולכים אחר הרוב והברייתא בקורבא דלא מוכח."	בבא בתרא תוס' כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. מדוע צריך פסוק שאין ירושלים מביאה עגלה ערופה הרי כל ישראלים באים כל השנה להביא נדרים ונדבות וגם אומות העולם באים שם בסחורה?	"תירצו התוס' (ד""ה ביושבת) שהיו מקומות שלא היו רגילים לבוא רק בני ירושלים אי נמי בימי חזקיה שכל <br>ישראל היו שם ולא היו באין לסחורה <sup>נא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נא.  והרשב""א תירץ דאיצטריך קרא אפי' בזמן שלא היה שם בית המקדש עדיין, ואי נמי אי איתרמי דלא סלקי לה [ובהע' שם הביאו את דברי הנחל איתן שכוונת הרשב""א שבאותו היום שנמצא החלל לא היו האורחים מרובים על בני העיר[.</span>"	בבא בתרא תוס' כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פט. למסקנא מדוע גוזל הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך וחוץ מחמישים אמה הרי הוא של מוצאו? 	"בגוזל מדדה וכל המדדה אינו מדדה יותר מחמישים אמה, הלכך תוך חמישים אמה של בעל השובך ואע""ג שיש שובכים אחרים חוץ לחמישים שבהם יותר גוזלים,וחוץ מחמישים של מוצאו דכיון שאין מדדה יותר מחמישים וזה יצא חוץ לני יצא מתורת מדדה וקם לו בתורת מפריח ויש ללכת בו אחר רוב העולם <sup>נב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נב.  כך פירש רש""י. והרשב""א פי' שבנמצא חוץ לחמישים אמה הרי הוא של מוצאו דעל כרחין לאו מהנ י אתא אלא מעוברי דרכים נפל.</span>"	בבא בתרא כג:		
